(0 מוצרים בעגלה)
רעלים בצעצועים
צעצועים עלולים להכיל מגוון כימיקלים מעוררי-דאגה. החומרים בהם נעשה שימוש ביצירת ועיצוב צעצועים, כגון פלסטיק, צבעים ובדים, עוברים תהליכים רבים ומכילים כימיקלים שונים למטרות עיצוב, הוספת חוזק, גמישות, עמידות ותכונות נוספות.
כאשר ילדים מכניסים מוצרים אלו לפיהם, חלק מהכימיקלים יכולים להיכנס לגופם באמצעות הרוק. חלק מהמרכיבים הללו, שלא תמיד מחוברים בצורה כימית לגוף המוצר, גם כן עלולים להשתחרר לאוויר אותו נושמים הילדים (באמצעות אבק).
כיוון שילדים נמצאים בשלבי גדילה והתפתחות, הם חשופים יותר להשפעות של חומרים רעילים. אפילו כמויות קטנות של כימיקלים עלולות להשפיע על התפתחות הילד. ילדים חשופים לכימיקלים רעילים ממקורות רבים אחרים בנוסף לצעצועים, ושילוב כל החשיפות הללו עלול להרע להם.
ישנם כימיקלים רבים שמעוררים דאגה הולכת וגדלה בקרב חוקרים, רשויות והורים ברחבי העולם. בין אלו שכבר יש עליהם כיום מידע מספק ומבוסס, נמצאים: עופרת, קדמיום, כלור, ארסן וכספית.
השפעת כימיקלים אלו, בשילוב כימיקלים אחרים, אינה רק נקודתית. יש להם נטייה להצטבר בגוף הילד (והמבוגר), כמו גם בסביבה, והשפעותיהן לעתים נראות מוקדם ולעתים רק בשלבים מאוחרים יותר. כימיקלים אלו נקשרו במחקרים על חיות ובני-אדם להשפעות שליליות כגון: מומי לידה, קשיי למידה, בעיות כבד וסרטן.
הבה נתמקד בשניים מהכימיקלים הנ"ל:
עופרת
עופרת היא מתכת כבדה בה נעשה שימוש נרחב במוצרים לילדים. משמשת כחומר מייצב בפלסטיק מסוג PVC, בצבעים רבים, בגומי ובקרמיקה.
השפעות בריאותיות:
- לדברי מדענים רבים, אין רמה בטוחה של חשיפת עופרת בילדים - גם הכמות הקטנה ביותר משפיעה על יכולת הלמידה של ילדים, אשר פגיעים יותר להשפעותיה.
- חשיפה לעופרת משפיעה על התפתחות המוח, גורמת לבעיות התפתחותיות, כולל ירידה במנת המשכל וירידה ביכולת מיקוד תשומת הלב.
- כשילדים נחשפים לעופרת, ההשפעות על התפתחותם ועל מערכות העצבים שלהם היא בלתי-הפיכה.
חשיפה אפשרית:
- צעצועים צבועים
- תכשיטים
- צבע לשימוש ביתי (בצביעת קירות וכו')
כלור
מציאת שאריות כלור בצעצוע מרמזת על הנוכחות של PVC (פוליויניל כלוריד), פלסטיק נפוץ הנמצא בשימוש רחב ומהווה בעיה בריאותית וסביבתית חמורה מהפקתו ועד סוף חייו במזבלות.
בעת הפקתו, העובדים במפעל המייצר PVC, כמו גם תושבים בקרבת מקום עשויים להיחשף לחומרים הידועים כמסרטנים. גם כמוצר מוגמר, קשה מאוד למחזר אותו.
כיוון ש- PVC יוצר חומר שברירי מאוד בפני עצמו, יש להוסיף כימיקלים שונים על מנת להעניק לו תכונות שונות (גמישות, חוזק וכו').
בנוסף, PVC מכיל חומרים בשם Phthalates (חומרים המוספים לחומרים פלסטיים שונים להוספת תכונות כגון גמישות). מחקרים מראים, כי חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לבעיות במערכות ההורמונליות, התבגרות מוקדמת אצל ילדות, ירידה בפריון הגברי, הפרעות בכבד ובכליות, אסתמה, מומים במערכות הרבייה וירידה בכמויות הטסטוסטרון אצל בנים.
חשיפה אפשרית:
- סינרים, ספרי פלסטיק ותיקים
- עטיפות פלסטיק וצעצועים
- בריכות מתנפחות
- וילונות אמבטיה ומשטחי החתלה
- בקבוקי שמפו וסבון
- מוצרי קוסמטיקה
השפעות בריאותיות:
- השפעה על תפקוד הבלוטה האנדוקרינית ועל המערכות ההורמונליות בגוף
- מומים מולדים ובמערכות הרבייה
- אסתמה
- בעיות כליות וכבד
בעולם:
במדינת קליפורניה בארה"ב, עבר בשנת 2007 חוק שאוסר על הימצאות Phthalates בצעצועים ומוצרים לפעוטות.
האיחוד האירופי אסר על Phthalates בצעצועים החל משנת 1999, ולאחרונה הרחיב את האיסור לכל המוצרים לפעוטות אותן ילדים עלולים להכניס לפה (החל משנת 2007).
החל משנת 2003, אסר האיחוד האירופי על הימצאות Phthalates במוצרי קוסמטיקה, בשל השפעתם על מערכת הרבייה.
אלטרנטיבות / "מה עושים?"
כיוון שרשימת הרעלים והכימיקלים מהם כדאי להיזהר ולהתרחק היא ארוכה מאוד וגדלה כל הזמן, הדבר הפשוט והטבעי ביותר שאנו יכולים לעשות על מנת להגן על ילדינו מחשיפה אליהם, הוא לבחור במוצרים שקיימים כבר זמן רב ושירתו דורות רבים של תינוקות וילדים בנאמנות ובבטחה.
מוצרים אלו יכולים להיות עשויים מחומרים טבעיים, שעברו "התערבות חיצונית" מינימאלית להוספת תכונות באמצעות כימיקלים. עדיף לבחור במוצרים עשויים מעץ טבעי ומלא, בדים טבעיים שלא עברו ריסוס או צביעה אגרסיבית ואם "חייבים" להשתמש במוצרי פלסטיק, מומלץ להשתמש בפלסטיק מסוג 1 או 5 (המספר טבוע בתחתית מרבית המוצרים) - הנחשבים כיום לבטוחים ביותר ממגוון הפלסטיקים (יש להימנע במיוחד מ- 3 שהוא PVC ו- 7 שהוא תערובת של חומרים).
חשוב לא לפחד לשאול שאלות על המוצרים שאנו קונים, וכשמקבלים תשובה לא מספקת עדיף להשקיע את כספינו במקומות בהם יידעו לענות על השאלות - כאלו שבאמת מכירים את המוצרים שהם מוכרים. כשמדובר בילדים שלנו, אין דבר כזה יותר מדי שאלות.