הפריה חוץ גופית (IVF) היא הליך פוריות המסייע לזוגות להרות כאשר אין להם יכולת להרות באופן טבעי. בהליך זה, הביצית מופרית על ידי הזרע במעבדה, והעובר המופרה מועבר לרחם האישה. שיעורי ההצלחה של הפריה חוץ גופית משתפרים בהתמדה, אך הם עדיין נמוכים יחסית. מדובר על כ-30% הצלחה. המאמר יעסוק בשיפור הצלחת הפריה חוץ גופית.
הגורמים המשפיעים על שיעורי ההצלחה של IVF
גיל האישה הוא הגורם החשוב ביותר המשפיע על שיעורי ההצלחה של הפריה חוץ גופית. ככל שהאישה מתבגרת, שיעורי ההצלחה יורדים משמעותית. גם גורמים רפואיים, כגון בעיות ברחם או בשחלות, יכולים להשפיע גם על שיעורי ההצלחה של ההפריה. למרות זאת הטכנולוגיה עצמה משתפרת, דבר המקדם בחירת עוברים ובדיקות גנטיות.
ההתקדמות הטכנולוגית לשיפור IVF
בשנים האחרונות, הטכנולוגיה המתקדמת של הפריות חוץ גופניות מתקדמת ומשפרת את תחום בחירת העוברים והבדיקות הגנטיות. מצד אחד הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לרופאים לבחור את העוברים הטובים ביותר להעברה לרחם האישה. ומצד שני, הבדיקות הגנטיות מאפשרות לרופאים לזהות עוברים בעלי סיכון למחלות גנטיות.
בחירת עוברים
בעבר הרופאים בחרו עוברים להעברה לרחם האישה על סמך קריטריונים פיזיים, כגון גודל וצורת העובר. כיום, ישנן טכנולוגיות חדשות המאפשרות לרופאים לבחור עוברים על סמך גורמים נוספים.
למשל, בדיקות דנ"א מאפשרות לרופאים לבחור עוברים בעלי איכות דנ"א טובה יותר, ובדיקות גנטיות המאפשרות לרופאים לבחור עוברים בעלי פעילות גנטית תקינה. מחקרים הראו כי בחירת עוברים על סמך גורמים אלו יכולה לשפר את שיעורי ההצלחה של ההפריה החוץ גופית.
בדיקות גנטיות
בדיקות גנטיות מאפשרות לרופאים לזהות עוברים בעלי סיכון למחלות גנטיות. למחלות גנטיות יכולות להיות השפעה משמעותית על הבריאות של הילד. לפיכך, ישנם מספר סוגים של בדיקות גנטיות שניתן לבצע על עוברים. לדוגמה, בדיקות גנטיות כרומוזומליות. בדיקות אלו מאפשרות לרופאים לזהות עוברים בעלי תסמונת דאון או מומים כרומוזומליים אחרים.
בנוסף, בדיקות גנטיות מונוגניות. בדיקות אלו מאפשרות לרופאים לזהות עוברים בעלי סיכון למחלות גנטיות ספציפיות, כגון תסמונת טיי-זאקס או תסמונת נונאן. מחקרים הראו כי בדיקות גנטיות יכולות לשפר את שיעורי ההצלחה של הפריות חוץ גופיות אצל זוגות בעלי סיכון מוגבר למחלות גנטיות.
בדיקות גנטיות נפוצות בתחום הפריות חוץ גופיות
- בדיקת איתור טרום-השרשתית של מומים גנטיים (PGT-M) – בדיקה זו מזהה פגמים גנטיים ספציפיים, כגון תסמונת דאון.
- בדיקת איתור טרום-השרשתית של מחלות תורשתית (PGT-N) – בדיקה זו מזהה פגמים גנטיים הקשורים למחלות תורשתית, כגון תסמונת טיי-זקס.
- בדיקת איתור טרום-השרשתית של מומים כרומוזומליים (PGT-A) – בדיקה זו מזהה פגמים כרומוזומליים, כגון תסמונת דאון.
לסיכום, ההתקדמות הטכנולוגית של הפריות חוץ גופיות מאפשרת לרופאים לבחור את העוברים הטובים ביותר להעברה לרחם האישה ולבצע בדיקות גנטיות מתקדמות.
